NAZA, הסרט התיעודי החדש והנועז של יובל אברהם ורחל שור, יוצרי הסרט התיעודי עטור הפרסים "אין ארץ אחרת", זכה אמש (חמישי) למחיאות כפיים סוערות שנמשכו לא פחות מ-24 דקות וחצי, מייד לאחר הקרנת הבכורה העולמית של הסרט בפסטיבל הסרטים של ונציה.
מדובר בשיא כל הזמנים של תשואות בעמידה בתולדות פסטיבל ונציה. הוא שובר את השיא הקודם, שעמד על 22 דקות ונרשם רק בשנה שעברה לאחר הקרנת הסרט "קולה של הינד רג'ב". למעשה, ככל הידוע, מדובר במחיאות הכפיים הממושכות ביותר שנרשמו אי פעם בפסטיבל קולנוע גדול כלשהו בעולם.
מאחר שפסטיבל ונציה צפוי להינעל באופן רשמי במוצאי שבת הקרוב, אין ספק שזו תהיה קבלת הפנים הנלהבת והארוכה ביותר של מהדורת הפסטיבל השנה.
הבמאי הבריטי המבריק ג'ונתן גלייזר, שגרף את פרס האוסקר אשתקד על דרמת השואה המטלטלת "אזור העניין", משמש מפיק בפועל של הסרט NAZA. במהלך מחיאות הכפיים יוצאות הדופן באולם, גלייזר נצפה כשהוא מחבק את אברהם ושור ומריע להם ממושכות.
צמד הבמאים הישראלים נראה קודר למדי, ושניהם התקשו לעצור את הדמעות ברגעים מסוימים במהלך התשואות, וכך גם חלקים ניכרים מהקהל באולם. כמה מהנוכחים בהקרנה הניפו דגלי פלסטין.
הסרט NAZA מתיימר להציג "בפירוט את המערכות העומדות מאחורי ההרג ההמוני והמחושב של אזרחים פלסטינים בעזה בידי ישראל".
בשל אופיו הנפיץ, הופק הסרט בתנאים יוצאי דופן. למעשה, הוא צולם בחשאיות מוחלטת ובשעות הלילה המאוחרות, כאשר צילומי החוץ שלו התבצעו בעיקר מגגות ברחבי תל אביב
בשל אופיו הנפיץ, הופק הסרט בתנאים יוצאי דופן. למעשה, הוא צולם בחשאיות מוחלטת ובשעות הלילה המאוחרות, כאשר צילומי החוץ שלו התבצעו בעיקר מגגות שונים ברחבי תל אביב.
יוצרי הסרט גם השיגו גישה חסרת תקדים לעדויות ממקור ראשון: הסרט כולל ראיונות חושפניים עם לא פחות מ-24 קציני מודיעין וחיילים ששירתו במלחמה בעזה.
התוכן המטלטל מבוסס גם על תחקירים שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת האקטיביסטיים הישראליים "972+" ו"שיחה מקומית", וכן על סדרת דיווחים בעיתון הבריטי "הגרדיאן", שפורסמו בין השנים 2023 ל-2025.
השם NAZA (נז"א) – מונח שחוזר ונשנה לאורך הסרט כולו – הוא למעשה ראשי תיבות צבאיים המשמשים את אמ"ן והמודיעין הישראלי לציון "נזק אגבי". מונח זה מציין באופן טכני את מספר האזרחים הבלתי מעורבים שלהערכת המודיעין צפויים להיהרג במסגרת תקיפה אווירית ספציפית.
הסרט צורף רק ברגע האחרון לרשימת הסרטים המשתתפים בתחרות הרשמית של פסטיבל ונציה, כחודש לאחר שהתוכנית המקורית והמלאה של הפסטיבל כבר פורסמה באופן רשמי ביולי.
הבמאים אברהם ושור הסבירו במסיבת עיתונאים שנערכה אתמול, כי הצירוף המאוחר לתחרות נבע אך ורק מכך שרק בימים אלה הם השלימו סופית את העריכה של הסרט, פרויקט שעליו עבדו באינטנסיביות במשך שלוש השנים האחרונות.
אברהם ושור הסבירו במסיבת עיתונאים שנערכה אתמול, כי הצירוף המאוחר לתחרות נבע אך ורק מכך שרק בימים אלה הם השלימו סופית את העריכה של הסרט, פרויקט שעליו עבדו באינטנסיביות במשך שלוש שנים
אברהם ושור היו שניים מארבעת הבמאים של הסרט "אין ארץ אחרת", שזכה בפרס האוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר לשנת 2025. הסרט תיעד בזמנו את מאמצי ממשלת ישראל לגרש תושבים פלסטינים מבתיהם בדרום הגדה המערבית.
בריאיון שהעניק לקראת הקרנת הבכורה בוונציה, אמר אברהם: "כישראלים, הרגשנו שאנחנו רוצים להשתמש במעמד הייחודי שיש לנו – בגישה הישירה שיש לנו לאנשים בתוך החברה שלנו ששירתו בצבא – כדי לבחון מקרוב את המערכת הזאת בזמן שהיא מבצעת את מה שכל ארגוני זכויות האדם בעולם אומרים שהוא למעשה רצח עם".
ראוי לציין כי מדובר בהישג חריג, שכן NAZA הוא הסרט התיעודי הארוך היחיד שהתקבל השנה לתחרות הרשמית של פסטיבל ונציה (שכוללת בדרך כלל כ-22 סרטים עלילתיים מתוסרטים).
למורכבות העניין ולנפיצות הפרויקט מצטרפת גם העובדה שהסרט הופק, בין היתר, על ידי "הגרדיאן", יחד עם המפיק ג'יימס וילסון מחברת JW Films, בעוד ג'ונתן גלייזר משמש בו מפיק בפועל. וילסון וגלייזר הם, כאמור, הצוות הקולנועי זוכה האוסקר שעמד מאחורי הסרט המוערך "אזור העניין".
בשנה שעברה זכה הסרט "קולה של הינד רג'ב" – סרטה של הבמאית התוניסאית קאותר בן הניה המתרחש בעזה ועוסק במותה של ילדה בת שש שנהרגה מאש צה"ל בעת שניסתה להימלט מהעיר עזה עם משפחתה
בשנה שעברה זכה הסרט "קולה של הינד רג'ב" – סרטה של הבמאית התוניסאית קאותר בן הניה המתרחש בעזה ועוסק במותה של ילדה בת שש שנהרגה מאש צה"ל בעת שניסתה להימלט מהעיר עזה עם משפחתה – לתשואות בעמידה שנמשכו 22 דקות. באותה עת, היה זה השיא הארוך ביותר בתולדות הפסטיבל האיטלקי הוותיק.
![(משמאל לימין) הבמאי הבריטי ג'ונתן גלייזר, העיתונאית והבמאית הישראלית רחל שור והעיתונאי והבמאי הישראלי יובל אברהם בצילומי העיתונות לסרט "נאזה", המוצג במסגרת התחרות בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-83 של ונציה, בלידו בוונציה. 10 בספטמבר 2026 (צילום: Stefano RELLANDINI / AFP)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2026/09/AFP__20260910__C7W29WF__v1__HighRes__776561020-1024x640.jpg "(משמאל לימין) הבמאי הבריטי ג'ונתן גלייזר, העיתונאית והבמאית הישראלית רחל שור והעיתונאי והבמאי הישראלי יובל אברהם בצילומי העיתונות לסרט "נאזה", המוצג במסגרת התחרות בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-83 של ונציה, בלידו בוונציה. 10 בספטמבר 2026 (צילום: Stefano RELLANDINI / AFP)")
השנה מכהנת הבמאית בן הניה כחברה מן המניין בחבר השופטים של פסטיבל ונציה, בראשות השחקנית מגי ג'ילנהול. חבר השופטים הוא שיבחר ויכריז על הזוכים בפרסים היוקרתיים במוצאי שבת.
הסרט NAZA עתיד להיות מוקרן בהמשך החודש גם בפסטיבל הסרטים של סן סבסטיאן בספרד. הקרנת הבכורה הצפון-אמריקאית שלו תתקיים במסגרת התוכנית המרכזית (Main Slate) של פסטיבל הסרטים היוקרתי של ניו יורק 2026.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנופשוט להקיא מזוג "היוצרים " האלה עם הפרצוף הפסאודו מיוסר שלהם ומכל השמאל הפרוגרסיבי המטורלל שמאדיר אותם…חשיבה סטראוטיפית קופסתית ממש כמו התאומים מהימין הקיצוני…רק שחור ולבן בלי צבעי ביניים…מי שמזדהה עם זוג הפאתטים האלה וה"יצירה" שלהם פשוט לוקה בבעיות פסיכולוגיות אישיות משמעותיות ועושה השלכה אל העולם הפוליטי כדי למצוא פורקן לקונפליקטים הפרטיים שלו…ותתפלאו אבל אני תומך ברע"מ + סגלוביץ בבחירות הקרובות…אני פשוט לא מקובע מחשבתית כמוכם
תשואות – מעניין שזכו רק סרטים הקשורים בישראל ומה היא עושה. האם זכו אי פעם סרטים על מה עשה דאעש בעולם? על מאות אלפי הנרצחים, עקורים שהם בצעו? אף לא אצבע אחת !!!
צביעות לשמה
ולגבי שני הארורים הללו – סרט שכזה לפחות היה צריך להתחיל לפחות 5 דקות במה בצעו העזתים בישראל ביממה של ה 7 באוקטובר, לראיין איזה חטוף אחד שחזר אחרי מאות ימים ולתאר את הזוועות.
מאחלת להם מרורים – אין להם מה לחזור לארץ, לונדון מחכה להם
מלחמה זה דבר קשה שהגבולות בין מותר לאסור מישתנים בו בעיקר לפי הפקודות שמקבל החייל הספציפי והמטען המוסרי האישי שלו ושל המפקד הישיר בשטח. המטרה הפוליטית של תקשורת הפרוגרס בעולם הושגה בעזרת 2 אידיוטים שימושיים אלה. כדי שסרט יהיה אובייקטיבי וישקף את המציאות כפי שהיא הם היו צריכים להראות מה עשה ועושה החמאס בבתי התושבים. זה לא נעשה. אחרי אירועי 7/10 הוא שואת נתניהו אין בישראל הרבה אמפתיה לתושבי עזה שהביאו הכל על עצמם. גם לא לי. אישית אני מקווה שתישלח אזרחותם ומקווה שגם נתניהו והכנופיה יזכו למענה כזה. כנראה שכל הקיצוניים משני הצדדים שמשוכנעים בצדקתם, בוגדים בעם ישראל.
מי מממן אתכם? סביר להניח שקטאר או פרוקסי שלה, תעשו סרט על היהודים כאוהבי כסף עם אף ארוך, תציגו כהוכחה את עצמכם ותזכו לשעה וחצי של מחיאות כפיים סוערות, תהיו תלויים על עמודי פרסומות ברומא, פרנקפורט ובהאג, אה גם כתבות בהארץ וזמן ישראל, אז מה יש בכם באמת? הרבה תאוות פרסום , כסף , לשנאה עצמית אתם לא זקוקים מספיק אהבה לכסף ואף ארוך.
אין חפים מפשע בעזה. מהסיבה הפשוטה: שעוד ברחם האם הם ניזונים משנאה פתולוגית "לכופרים" באופן כללי. אך מאחר ומדינת היהודים. היא הכי קרובה אליהם הם פורקים את שנאתם עלינו. בחוץ לארץ הם לא מעזים להתנהג באלימות. אז הם שינו אסטרטגיה. למוטט את שם את השלטון מבפנים. והמטומטמים האירופים לא נוקפים אצבע כנגד ה"ג'יהאד" השקט הזה. גם בארה"ב המצב לא יותר טוב. ראה ששם יש עשרות מיליונים שחושבים שאת התאומים תקפו חייזרים
אתם חבורה של חלאות, מה עם אלפי הנרצחים 2600 ילדים נשים טף ? מי אתם מטונפים שכמותכם ?!!! מכרתם את החילים ואת העם בשביל מחיאות כפים , להקיא עליכם הלוואי תמותו במהרה יזבל סירחון אתם וכל מי שתומך בכם !!! מחכים לכם בארץ יזבל
האמת קשה ומאוד לא מחמיאה לישראל ו "לצבא הכי מוסרי בעולם".
רוב היהודים יתחמקו מלקחת אחריות, הם יעדיפו להכניס את הראש לחול, לקרוא לחושפים בוגדים ולהשתמש בניבולי פה בשל חוסר האונים. הם הרי עם נבחר וממונים על המוסר והצדק.
צריך להיות חזק כדי לחשוב שונה מהעדר, להסתכל במראה ולראות מה ומי אנחנו באמת ועוד יותר חזק כדי לקחת אחריות ולהוביל שינוי.
לכל ה"פטריוטים" צופי ערוץ 14 המגיבים כאן בשינאה עזה: כל מה שהשמאל אומר על ההרג בעזה נאמר בערוץ 14. למעשה, ערוץ 14 ממש חוגג את הרג האזרחים בעזה ויש פרסומים בעולם על הערוץ הישראלי שתומך בג'נוסייד. אז עצם הפרסום )עם כל הנזק שהוא גורם למדינה) לא מפריע לכם. אממה- אתם אוהבים את ה"מיסגור" ב14: בערוץ 14 המיסגור הוא חיובי, איזה יופי שאנו הורגים בהם, מה שגורם כאמור, עוד יותר נזק לישראל. אתם פשוט טיפשים שלא רואים את זה. והטיפשות הזו עולה ותעלה לנו ביוקר.
התגובות כאן ממחישות את חשיבותו של הסרט: חובה עלינו לדעת את האמת, לדעת מה נעשה בשמנו כדי להגן על בטחוננו, ולשפוט האם זה הדבר הנכון לעשות. קשה וכואב לדעת את האמת. אמת זו לא מבטלת מעשים נוראיים שנעשו כנגדנו. אבל מעשים אלה לא נותנים לנו הצדקה לבצע עוולות בעצמנו
כששני העבדים הנרצעים הללו עולים על יצועם ודאי הם חושבים לעצמם כמה הם מיוחדים, שונים וחכמים. הרי הם הם אלו שמצביעים שהמלך הוא עירום ויוצאים נגד הזרם הפאשיסטי בארץ שרק רוצה להשמיד את העזתי המסכן שרק רוצה לגדל פקוסים למצןא תרופות ולהקים סטארטאפים לעומת הישראלי הברברי שמתעלל בחיות ורק שואף להשמיד את שכניו.
המציאות היא הפוכה לגמרי. הטריק הנדוש של היהודי שמוכר את כבודו ועמו תמורת אתנן חברתי הוא השטיק הכי ישן בספר. עוד הרבה לפני שני עלובי הנפש היו מומרים שונים לאורך כל ההיסטוריה שזכו תמיד באותה העסקה – תן את היהודי ונעמיד פנים שאתה משלנו. אבל גם תמיד זה מסתיים אותו דבר וכך זה יסתיים גם עבור שני אלו.
החלאה המרושעת של החברה הישראלית. אני יודע שכל הקללות שמריפים אליהם יוצרים בהם תחושה של הצלחה והם נהנים מזה. אני רק לא מצליח להבין איזו חינוך הם היו צריכים לקבל כדי להפוך לאנשים שעושים נזק לעם שלהם יותר, ואני מדגיש, יותר מאשר מחבלי נוכבה ב-7 לאוקטובר.
נזק אגבי ,כלומר נזק שלא במכוון ,לעומת פעילות מכוונת של מחבלים להרוג כמה שיותר !!!והנה באים כמה יהודים ישראלים שיוצרים סרט שגם הוא כמו אירגוני הטרור רוצה לעשות נזק מירבי למדינת ישראל ולא כדרך אגב אלה זאת המטרה המוצהרת כי כשאתה יוצר סרט שלא עושה השוואה אלה מתאר רק צד אחד ומעמיד אותו כאילו זו אמת מוחלטת זהו מעשה חבלה !!!!
במאה השש עשרה חי בגרמניה יהודי בשם יוסף פפרקורן. הוא היה יהודי ממעמד סוציואקונומי נמוך, שעבד למחייתו כקצב. לא ידוע הרבה על חייו המוקדמים. בכל אופן, יום אחד הוא נתפס בגניבה קטנה, והחליט שנמאס לו. היו לו חלומות גדולים להתפרסם (ומן הסתם, גם חשב על הכסף הנלווה לכך). ומהי הדרך הכי טובה להתפרסם ולקבל מעמד? כמובן, ללכלך על היהודים.
אז הלך פפרקורן והתנצר. לאחר מכן הוא פנה למסדר הדומיניקני, סיפר להם שהוא רב יהודי לשעבר, וברצונו לספר להם "את האמת" על היהודים. הם כמובן קיבלו אותו בחיבוק. ישב פפרקורן וכתב כמה חוברות ארסיות ביותר, בהן טען שהיהודים הם הכי רעים בעולם, שהתלמוד שלהם מחנך אותם לניצול ופגיעה בנוצרים טובים, הוא מכיל קללות נגד ישו והכנסייה, וכולי. לאחר מכן הוא גם העלה את הרף, וטען שהיהודים גם רוצחים תינוקות נוצריים בפסח.
אמנם היו כמה בעיות קטנות. פפרקורן היה איש פשוט, ולא ידע לכתוב לטינית. אז הוא דיבר גרמנית פשוטה, הנזירים תרגמו עבורו לשפת הכנסייה. בעיה נוספת: פפרקורן לא באמת היה רב יהודי. הוא מעודו לא למד את התלמוד, לא הבין ארמית, ולא ידע את הלוגיקה המורכבת של התלמוד. למרבה המזל, גם הנזירים הנוצרים לא ידעו זאת. אז הוא פשוט שיקר איך שבא לו, והכל עבד נהדר. אולי הוא גם העמיד פנים שקיבל "ראיונות מבפנים"? אני לא יודע.
בכל אופן, זה הצליח. מהר מאוד החוברות של פפרקורן צברו תאוצה. הם הפכו אותו לאדם מפורסם מאוד, בדיוק כפי שתכנן. כל האליטה הנוצרית טפחה על השכם של הישראלי – סליחה, היהודי – שראה את האור, והבין את מה שהם תמיד חשבו. בשנת 1509 פפרקורן הוזמן לראיון אצל הקיסר מקסימיליאן הראשון, ובסופו קיבל מינוי מלכותי כצנזור של ספרי היהודים. זה היה ג'וב משתלם: הוא נתן לו פרסום ומעמד, ובנוסף גם הכניס לכיסיו סכומי עתק (היהודים היו נוהגים לשלם הרבה כדי שלא ישרפו להם את הספרים).
אבל הפרסום של פפרקורן הצליח יותר מדי. בשנת 1510 פפרקורן מצא את עצמו במריבה מתוקשרת עם מלומד אמיתי – יוהאנס רוכלין. הלה היה פילוסוף מפורסם, מדינאי, משפטן וחוקר (אחד מאנשי הרוח הבולטים בתקופתו) ואחד מתחומי התעניינותו הייתה הדת היהודית והשפה העברית. רוכלין קרא את החוברות הללו, וטען שאלו שטויות גמורות: התלמוד לא כותב דברים כאלו בשום מקום. כדאי לציין שרוכלין עצמו היה נוצרי אדוק ונולד להורים נוצרים אדוקים.
זה היה מאבק מתוקשר במשך מספר שנים. בשנת 1513 הקיסר איבד את סבלנותו ודרש משני הצדדים לסתום את הפה. לאחר מכן העביר את ההכרעה לאפיפיור. כל הסיפור הזה נבלע בדרמה היסטורית גדולה בהרבה – בשנת 1517 מרתין לותר פרסם את ספרו נגד הכנסייה, ולאפיפיור היו דברים חשובים בהרבה להתעסק בהם.
פפרקורן פרסם את החוברת האחרונה שלו בשנת 1521. זה היה חודשים ספורים לפני מותו. החוברת הייתה מכוונת נגד רוכלין, והייתה כולה רצף בוטה של ניבולי פה, עד כדי כך שהשלטונות עצרו את המדפיס שהסכים להדפיס את החוברת. פפרקורן עצמו ניצל ממאסר רק משום שהוא כבר היה חולה וקרוב למותו.
פפרקורן מת בשלהי 1521, בגיל 52. הוא מת כאדם עלוב. התהילה הרגעית שלו דעכה בתוך שנים בודדות, ובשנותיו האחרונות איש כבר לא האמין לו. עוד בימי חייו של האיש, וביתר שאת לאחר מותו, שמו ודמותו הפכו לסמל נלעג של בורות, קנאה עיוורת, ובגידה בבני עמו כדי להתפרסם. הוא הוצג באיורים מאותה תקופה בצורה נלעגת ומגוחכת, לעיתים כבעל חיים. השם "פפרקורן" הפך לכינוי גנאי בכל רחבי העולם הנוצרי, והכינוי הזה החזיק מעמד למשך יותר ממאה שנה!
פפרקורן חי לפני חמש מאות שנה. אבל ההיסטוריה חוזרת, והגלגל תמיד מסתובב שוב. מומלץ לבמאים ה"נועזים" שלנו ללמוד את הלקח ממר פפרקורן. סביר להניח שהם יסיימו בדיוק כמוהו.
זה ממש דוחה, תתחברו לסנטימנט האנטי ישראלי / ציוני / יהודי, חזקו אותו, ותזכו לתמיכה גורפת ומחיאות כפיים. נסו לעשות סרט על הצד שלנו, שמבליט את הטוב שבצד שלנו, ותזכו לקריאות בוז, נטישה המונית של האולם, הפגנות ענק בחוץ, ו"אתגר אבטחה" (ע"ע אירוויזיון).
נסו אפילו סרט שהזמן בו מחולק בדיוק חצי חצי ! ותזכו לאותה תגובה קטלנית.
אנשים ארןרים ונוראיים מהסוג הבזוי והשפל ביותר שניתן להעלות על הדעת, אני מתנגד נחרץ לממשלת נתניהו שמיחצגת סןג,של גידול סרטני במדינה, יוצרי הסרט הם סוג שני,של גידול סרטני במדינה, מאחל להם להיות בנובה הבאה, עם מצלמה בלימצלמה איך שבא להם
בוגדים מחורבנים, כמה סרטים עוד צריך לעשות על העזתים "המסכנים"? לא להאמין שישות ג'יהדיסטית שהתחילה במלחמה ופלשה למדינה אחרת באופן הכי מחריד שיש, מקבלת אלפי סרטים ומיליוני כתבות וספרים.
שילכו לאלף עזה
החלאות בונציה היו גם עומדים ללא ספק ומוחאים כפיים שעות ארוכות כאשר המחבלים הרוצחים של החמאס שחטו ואנסו גברים ונשים בנובה וכאשר רצחו באכזריות את בני משפחת ביבס והתעללו בשבויים.
שילכו לעזאזל
הביקורת בעולם היא נגד קיצוניות: נגד הטבח המחריד שביצע חמאס וכו' ב-7.10.23 ונגד מדיניות גועליציית הנאשם (הכהניסט אליהו שהציע להטיל פצצת אטום) כלפי הפלסטינים בעזה ובגדה ; לצערנו ובושתנו בשני הצדדים השתלטו הקיצוניים ; לפחות אצלנו זה ישתנה לטובה ב-4.11.26, 31 שנים לרצח יצחק רבין ז"ל.
אכן, צריך הרבה נוֹעָזוּת כדי להראות לעדת אנטישמים סרט נגד ישראל, כשחלקם מניפים דגלי "פלסטין". וגם לכתוב על כך מלוס-אנג'לס.
דרך אגב, המושג NAZA כבר תפוס ע"י אלה שמכנים כך את NASA, ביודעם שמדובר במיזם הונאה נאצי.
תמשיכו לפרסם שונאי ישראל אוטו אנטישמים. זה למה שהעולם הנוצרי המרושע זקוק. לא מרחמים על אכזרים. עזה צריכה להיות ריקה מערבים. העולם המושחת והרקוב צריך לקחת אותם אליו. לא מרחמים על אכזרים. גם לא על צבועים. וגם לא על שונאי ישראל, אפילו שהם יהודים. מעדיף את יוסף חדאד.